נגישות היא האפשרות שניתנת לאדם בעל מוגבלות פיזית או נפשית להשתמש במתקנים ציבוריים, להיכנס אליהם ולקבל בהם שירות. מדובר בערך שהמודעות אליו עלתה דרמטית בשנים האחרונות, ואף עוגנה במסגרת החוק במדינת ישראל. יש כמה כלים שיכולים לשמש גופים שונים לצורך הנגשת המתקנים או המבנים שלהם לציבור הרחב. אז מהי נגישות? ומה אומר החוק בישראל? על כך ועל פתרונות הנגישות האפשריות, במאמר הבא.
מהי נגישות?
נגישות היא בעצם היכולת להגיע למקום מסוים, לנוע בתוכו ולהתמצא במסגרתו, להיעזר במתקנים השונים הנמצאים בו כמו שירותים, וגם יכולת לקחת חלק בפעילויות המתקיימות במרחב הציבורי. זאת באופן שוויוני, עצמאי, מכבד ובטיחותי.
תחום הנגישות בעצם מציג לעסקים או לגופים ציבוריים את היכולת להתאים את המתקנים השונים במרחב הציבורי לאנשים בעלי מוגבלות פיזית או נפשית. בגזרה זו נמצא "התאמה ללקות", ציוד שנועד להעניק מענה נקודתי – למשל מאחז, לצד "עיצוב אוניברסלי", ציוד שמראש יועד לכלל האוכלוסייה – למשל סבוניה ארגונומית. כמו כן, ניתן למצוא הגדרות ייעודיות עבור מגוון תתי נושאים, כגון נגישות בתחום הבנייה, נגישות בתחום התחבורה, נגישות בתחום התקשורת וכדומה.
החוק בישראל לגבי נגישות בעסקים
מיוני 2014 עסקים חדשים מחויבים לשלב פתרונות נגישות – להנגיש את העסק, ואילו עסקים קיימים נדרשים לערוך הנגשה הדרגתית. החוק בתחום כולל מגוון תקנות שמחולקות לתתי קטגוריות. כאמור יש הבדל בין עסק חדש לקיים, ויש הבדל בין עסק שממוקם בבניין חדש או ישן. כך למשל אם מדובר בעסק חדש שממוקם בבניין חדש, הוא לא יכול להיפתח טרם יוכיח עמידה בסך תקני הנגישות, אך אם מדובר בעסק חדש שקם בבניין קיים, גם אז יש לעמוד בתקנות, אך אין צורך להנגיש את דרכי הגישה לבניין (חובה זו חלה על בעל הבניין).
באופן כללי עסק שנותן שירות או שמקבל קהל צריך להיות מונגש, אך כשמדובר בעסק בעל אופי של מפעל או בית מלאכה, יש להנגיש רק את האזור הייעודי לקבלת לקוחות. כמו כן, גם עסקים קטנים ששטחם אינו גדול מ-100 מ"ר, או בתי אוכל שמקבלים קהל ששטחם אינו גדול מ-50 מ"ר, בהחלט נדרשים לבצע הנגשה.
מה ההבדל בין נגישות מבנה לנגישות בתחום השירות?
החוק בתחום הנגישות דואג להבדיל בין נגישות שנוגעת לתשתיות, מבנה וסביבה, לבין נגישות שנוגעת למתן שירות. הרעיון הוא לאפשר לאדם בעל מוגבלות להגיע ולהיעזר בבית העסק כמו כל אדם, ובו זמנית לשמור על כבודו ולתמוך בערך העצמאות. בקבוצה הראשונה נדרשים להשקיע כסף (כדי לאפשר את הנגישות), ואילו בקבוצה השנייה נדרשים להשקיע בהדרכה מוכוונת נגישות לעסקים. למשל, יש לערוך תדריך בנושא קבלת לקוח ללא תור, בהתאם להצגת תעודה המקנה פטור על פי חוק.
בכול הנוגע לאכיפה, נמצא שאין אחידות בין הרשויות השונות, אם כי כל רשות אכן מחויבת לפתוח תיקי רישוי. כדי להחזיק ברישיון, בית העסק מחויב להצהיר על עמידה בסף תנאי הנגישות. פה חשוב להיות מעודכנים על כך שהחל מאפריל 2019 נכנס לתוקף תיקון 34 לחוק רישוי לעסק. בהתאם לתיקון, אין צורך לקבל אישור של רשות הרישוי בנושא נגישות, אלא יש להגיש חוות דעת של מורשה נגישות שירות ומתו"ס (מבנים, תשתיות וסביבה).
למה נגישות בעסק חשובה?
עסקים שלא משתייכים לקטגוריה של עסקים קטנים, נדרשים לבצע סקר נגישות מתו"ס לצד סקר איכות השירות. את שני הסקרים נדרשים להגיש לרישוי עסקים. חשוב לציין כי עסק שמבקש לשגשג לא צריך לפחד מהאכיפה עצמה, אלא יותר מרמת שביעות הרצון של קהל היעד. לא רק שכיום הצרכנים הרבה יותר מודעים לכוח שלהם ומעניקים לגיטימציה לעסקים שמכבדים נגישות, אלא במקרים שבהם מחליטים להציף מחדל בתחום בפני בית המשפט, התובע עשוי לזכות בסכומי פיצוי מאוד גבוהים, ואף מבלי שנזק נכנס למשוואה, פשוט כי מדובר ב"עוולה אזרחית".
לאור הדברים, גם אם נדרשים להשקיע בעסק כדי להנגישו, אין לראות בכך קנס, אלא הזדמנות להיות דוגמה – הזדמנות לכבד את האחר ואף להשקיע מבחינה שיווקית. היו בטוחים שהן לקוחות רגילים והן לקוחות בעלי מוגבלויות ומשפחותיהם יודעים להעריך עסקים מונגשים, ואף יעדיפו אותם על פני אחרים.
איך להפוך את העסק שלך לנגיש?
האם צריך להנגיש את הכניסה, לרכוש שלל פתרונות נגישות לנכים, להגדיל את השירותים, או להחליף את השלטים הקיימים? עסק יכולים להיעזר באתר "נגישות ישראל", או לחלופין באתר "נציבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות", שיסייעו להבין את כל הדרישות שנדרשות מבית עסק.
בקצרה, אלו הן הדרישות:
- הנגשת הכניסה למקום – אפשרות לכניסה עם כיסאות גלגלים או קביים, ללא מדרגות.
- דלפק נמוך – גובה שמאפשר מתן שירות גם לאנשים שמסתייעים בכיסא גלגלים.
- שירותי נכים – השירותים הציבוריים צריכים להכיל לפחות תא אחד המיועד לנכים.
- הנגשת שלטים – השלטים צריכים להיות קריאים ובעלי פונט מוגדל עבור לקויי ראייה.
- שילוב אביזרי נגישות – יש כמה אביזרי נגישות שיכולים להקל משמעותית על השימוש במתקני העסק, כמו ברז לשירותי נכים.
- תדרוך הצוות – חשוב שהצוות של העסק יכיר את כל הזכויות של הלקוחות בעלי המוגבלויות ויוכל להעניק להם אותן ללא דיחוי. יש לנהוג בסבלנות, אמפתיה והבנה כלפי לקוחות אלו.
פתרונות נגישות
- מאחזים לנכים – מאחזים לנכים יכולים לסייע במתן תחושת ביטחון, סיוע בביצוע תנועות בסיסיות וגם מאחזים אלו ניתן למצוא בבתים פרטיים, בבתי עסק וכמובן שגם בבתי חולים ובתי אבות. המאחזים בעיקר מותקנים בשירותים, בחדרי אמבט, ליד המיטה ובחדרי המדרגות. כמו כן, קיימים מספר סוגים שמעניקים מענה ייעודי עבור תרחישים שונים. כך למשל ישנו מאחז שמיועד לחדרים רטובים ויש כאלו שמחוברים לעמוד שמתחבר לרצפה.
- פסים למניעת החלקה – את הפסים ניתן לחבר בקלות וללא נזק משני לכל משטח. פסים למניעת החלקה מסייעים בעיקר לאנשים שסובלים ממוגבלות פיזית, אך יכולים לשמש את כל מי שזקוק לכך. הפסים אידאליים עבור מדרגות, ובאופן כללי עבור משטחים משופעים, מחליקים ורטובים. פה ניתן למצוא מגוון מקדמי חיכוך ומגוון צבעים, כאשר פסים בוהקים מייצרים קונטרסטיות חשובה עבור אנשים לקויי ראייה.
- לולאת השראה – מכשיר ייעודי לכבדי שמיעה. לולאת השראה מסייעת לשמוע טוב יותר את העובד שמעניק שירות, וזאת באמצעות מערך סינון קולות רקע, ושידור נקי של דברי העובד. אידאלי עבור עסקים שמעניקים שירות, כגון בנקים, סופרים, דואר וכדומה.
- משטחי אזהרה – משטחים בעלי גבשושיות. הגבשושיות שבמשטחי האזהרה מייצרות מרקם על פני הקרקע שניתן לזיהוי באמצעות דריכה רגילה. המשטחים ממוקמים לקראת אזורים שבהם יש להיזהר. מומלץ להתקין ליד מעבר חצייה, תחנות רכבת, חדרי מנועים ובאופן כללי ליד כל אזור מסוכן שבו מבקשים למנוע התקדמות של הולכי רגל. אידאלי עבור כבדי ראייה, אך גם עבור אנשים רגילים, כיוון שמקבלים חיווי מוחשי שמונע התקרבות מסכנת חיים.
סיכום
כפי שראינו, החקיקה בנושא ברורה וקפדנית, כך שכדי להחזיק ברישיון עסק חשוב לעמוד בדרישות. מעבר לחקיקה, כל עסק או מוסד ציבורי צריך לראות לנגד עיניו את בעלי המוגבלויות, ובאמצעות מספר פעולות יחסית פשוטות ניתן לא רק לשמור על רישיון העסק, אלא גם לכבד את האחר ולאפשר לו לקבל את השירותים באופן שוויוני ומכבד, וזהו ערך שראוי לשמר.
